בשנתיים האחרונות פוקד את העולם כולו משבר עולמי חריף ומתמשך אפוף אי וודאות גדולה בשל מגיפת הקורונה. גלי ההדף מכים בעסקים רבים ובחברות מסחריות בעיקר נוכח אי הוודאות בדבר העולם אליו נתעורר לאחר שיעבור זעם. אי וודאות זו, מחייבת חישוב מסלול מחדש בדבר התחייבויות עתידיות, היכולת לקיימן והיכולת להשתחרר מהן.

האתגרים המשפטיים ביחסים החוזיים בשל המגיפה

הפגיעה בחוזים עסקיים מקימה אתגרים מורכבים לסוגים רבים של עסקים. לדוגמה, יבואנים בישראל שיש להם ייצור או פעילות מסחרית במדינות שנפגעו באופן דרמטי מהתפשטות הנגיף, או פעילות אשר מתבססת על חומרי גלם או עובדים ממדינות כאלו, או מצב שבו הפעילות העסקית נפגעת בשל התקנות והצווים השונים שהוצאו בישראל, בין אם בשל סגירת עסקים מסוג מסוים ובין אם בשל הגבלת כמות העובדים במקום העבודה. בנוסף, מטבע הדברים קיימת פגיעה משמעותית בכל ענף התרבות, המלונאות וכדומה.

על כך הקשיים הללו נוסף קושי נוסף הוא התנהלות שונה לחלוטין של צרכנים היום, אשר ממעטים להוציא הוצאות בשל צפי להאטה כלכלית כללית הצפויה במשק.

מציאות מאתגרת הדורשת התמודדות משפטית

המדובר במציאות חריגה ומאתגרת המחייבת היערכות משפטית בשל גל התביעות הצפוי נוכח קריסת העסקים. שינוי המציאות מחייב עסקים לשנות לחלוטין את מתכונת קיומם בכלל, והכול באפקט דומינו חד של איש האוחז בכתף חברו ויוצר שרשרת ארוכה של תקלות המשליכות ברצף.

בשל השינויים הללו במצב הדברים, וחוסר הוודאות המשפטי, ישנה חשיבות רבה לניהול דיאלוג עם הצד השני להסכם.

חשיבות הדיאלוג עם הצד השני

ראשית, יש לזכור כי ברוב המקרים, מן הצד השני עומד צד תם לב שלא הפר את התחייבויותיו וניזוק מהמצב ללא שליטתו. אם זה המצב, בו קיימת מניעה מצדו לקיים את התחייבויותיו, אשר מקורה אינה בהתנהלותו אלא בהגבלות שהטילה המדינה — תקנות לשעת חירום, עדיף לנסות ולהגיע להסכמות מסוג "זה נהנה וזה לא חסר". אולם ברוב המקרים, לצערנו, דרך המלך הזו אינה תמיד אפשרית.

לעיתים, הצד השני מנסה להשתמש בטענת "סיכול" ולחסות בצילו של המשבר לשם השגת יתרונות עסקיים והתחמקות מהתחייבויותיו בחוזה. לכן, נמליץ במאמר זה על מספר צעדים לבדיקה ובחינה של המצב החדש על מנת להבין את המצב המשפטי בכל מקרה ומקרה ולסגל דרך פעולה.

צעד ראשון — בדיקת הדין לגבי "סוג" ההתקשרות הספציפית

כפי שהגדיר השופט שטיין בפסק הדין של רכבת ישראל, "לא כל החוזים נולדו שווים" ומכאן שיש לבחון את מהות ההתקשרות והשפעת המשבר הנוכחי על חוזים מאותו סוג. בין מדובר בהסכם רכישה או שכירות של מקום עסק, הסכמי ייבוא ומכירה, התקשרויות עם העובדים, התקשרויות עם ספקים שונים ונותני שירותים וכו'. יש לבחון אילו סוגי הסכמים לא ניתן לקיים כלל, אילו ניתן באופן חלקי ואילו הסכמים ניתן לקיים במלואם תחת הצורך להתאימם לנסיבות שהשתנו.

לדוגמא, כשמדובר בהסכמי שכירות יש דין ספציפי בעניין התאמת הסכמים למצב החדש בשל משבר הקורונה, אשר נקבע בחקיקה ובפסיקה. ראו מאמרנו בנושא הסכמי שכירות בצל הקורונה.

צעד שני — בדיקת קיום סעיף השתחררות מהחוזה

מתחילת תקופת משבר הקורונה, אנו שומעים פעמים רבות בהקשר של סכסוך חוזי את המילים "סיכול", "כוח עליון", "מניעות" וכדומה. ואולם, טרם השימוש בטענות מסוג זה, יש לדעת שדיני הסיכול בישראל, העוסקים במניעה לבצע התחייבות חוזית בשל נסיבות בלתי צפויות, הינן הוראות שניתן להתנות עליהן בהסכם.

בחינת תנאי ההסכם

כלומר, טרם העלאת טענות אלו, יש לבחון את הוראות ההסכם והאם הן תואמות את המשבר הנוכחי. האם קיים בהסכם סעיף בדבר כוח עליון? אם כן, מהי משמעותו — האם מוביל לאפשרות ביטול? או האם לדחיית תשלומים? ואם לדחייתם אז עד מתי? האם לביטול חלקי? האם קיים סעיף בהסכם המתיר לבטלו בהתקיים מאורע מסוים או שמא רק במועד שהוסכם בין הצדדים? האם קיים סעיף ביטוחי ומהי הפוליסה הקיימת? האם יש בה בכדי לכסות אירוע שכזה?

דוגמה מעולם הבידור

לדוגמה, אם בהסכם מעולם הבידור יש סעיף לפיו "במקרה של מניעה לקיום התחייבויות שמקורה בכוח עליון, יידחה המועד לקיום ההתחייבות עד להסרת המניעה בצירוף ימי התארגנות". הסעיף קובע מונח שסתום — "כוח עליון" שעלינו לצקת לתוכו תוכן ולראות האם הוא מתקיים בנסיבות משבר הקורונה. וגם אם כן, תניה זו מחייבת מחד את המשך ההסכם ככתבו ומאידך את התאמתו למצב החדש.

במידה ואין בהסכם סעיף המתנה על הוראות החוק, יש לעבור לשלב השלישי ולבחון את משמעותן.

צעד שלישי — בדיקת התקיימות טענת "סיכול" חוזה

במקרה בו לא קיימת אפשרות אופרטיבית המפורטת בהסכם ומכתיבה את דרך הפעולה, יש לבחון את הוראות הדין הכללי. עיקרון העל של דיני החוזים קובע כי "חוזים יש לקיים". לכן, לא ניתן לחסות בצילו של המשבר להשגת יתרונות עיסקיים.

אתגר מעשי נפוץ

חברות מסחריות רבות מקבלות לפתע הודעה חד צדדית בדבר ביטול תשלומים, דחייתם, הפחתתם או ביטול ההתקשרות לחלוטין. מכאן עולה השאלה — האם אותו הסכם שנכרת ערב המשבר בלתי אפשרי לקיום נוכח השינויים הקיצוניים בתנאי השוק, או שמע פשוט אינו כלכלי עוד.

הוראות החוק בדבר סיכול

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 מאפשר לטעון טענת סיכול, לפי ההפרה של החוזה היא מותרת ולא תזכה את הצד השני בסעד של אכיפה או פיצויים, אם ההפרה הייתה תוצאה של נסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע או ראה מראש, ולא היה עליו לדעת או לראות, לא יכל למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות אינו אפשרי או שונה באופן יסודי מההסכם המקורי.

תנאי התחולה של טענת הסיכול

כלומר, רק נסיבות אשר הופכות את קיום ההסכם ל"בלתי אפשרי" או ל"שונה ביסודו" מהמוסכם, יוכל המפר להנות מהגנה של דיני הסיכול. קושי כלכלי או חוסר כדאיות כלכלית לא יוכלו לחסות בצילם של דיני הסיכול.

דוגמה מעשית

לדוגמה, במקרה בו חברה התחייבה בחוזה לספק מוצר תוך פרק זמן מסוים, הרי שמצב רגיל איחור או העדר האספקה היו נחשבים להפרה. אולם עתה, הואיל ומדובר בהפרה שהיא בשל נסיבות שהמפר בעת כריתת החוזה, והחברה לא ידעה או ראתה מראש, ולא היה עליה לדעת או לראות מראש, לא יכלה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים — נדמה כי תעמוד לחברה הגנת "סיכול".

להרחבה בנושא הקריטריונים לתחולת טענת "סיכול", קרא מאמרינו טענת "סיכול" חוזה בעידן הקורונה.

ניהול משא-ומתן לגבי התאמת ההסכם למציאות המשתנה

כפי שכבר הבנו עד כה, משבר הקורונה אינו יציב ועקבי, אלא חוזר והולך בגלים. כלומר, המשבר יוצר מצבים זמניים של מניעות מקיום הסכמים אשר ניתן להבין שיגמרו ותתאפשר חזרה לשגרה.

דוקטרינת "ביצוע בקירוב"

דרך המלך אפוא במקרים כאלו של מניעות זמנית או חלקית היא הפעלת דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות משתנות, מכוח עיקרון "תום הלב" אשר חל על כל דיני החוזים והדינים האזרחיים ככלל. הדוקטרינה נקראת "ביצוע בקירוב", והיא מחייבת את הצדדים להיכנס למשא-ומתן בתום לב, בעקבות אירוע קיצוני, על מנת להתאים את החוזה באופן מוסכם להתפתחויות חדשות.

חשוב לציין, כי בהיעדר הסכמה כזו, ביהמ"ש מוסמך לבצע בעצמו את ההתאמה, או לבטל את החוזה.

חשיבות תום הלב

עמידה דווקנית של צד לחוזה על קיומו, על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות קיצוניות, יכול שתחשב לפעולה בחוסר תום לב.

5 טיפים למתמודדים עם התחייבויות חוזיות במשבר

לסיכום, כאשר ניגשים לחוזה אשר היכולת לבצעו כמוסכם השתנתה או הפכה בלתי אפשרית בשל משבר הקורונה, אנו ממליצים להתמקד בנקודות הבאות:

1. אי כדאיות אינה מקנה הגנה

אי כדאיות ההסכם בשל הנסיבות החדשות אינה מקנה הגנה להפרתו מכוח דיני הסיכול.

2. בחינת סוג החוזה הספציפי

לא כל החוזים נולדו שווים. יש לבדוק את המצב המשפטי בהתאם לסוג החוזה הספציפי. לדוגמא, כאשר מדובר בהסכם שכירות ישנה פסיקה וחקיקה ספציפית. להרחבה, ניתן לקרוא את הסכמי שכירות בצל הקורונה.

3. בדיקת סעיפי יציאה בחוזה

יש לבדוק האם בהסכם עצמו יש סעיף יציאה במצבים של "סיכול" או התערבות "כוח עליון".

4. בחינת דיני הסיכול הכלליים

במידה ואין סעיף ספציפי החוזה בנוגע ליציאה מהחוזה או שינויו בהתאם למצב החדש, יש לבחון את הוראות דיני החוזים בדבר טענת הסיכול, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות. להרחבה, ניתן לקרוא את מאמרנו טענת "סיכול" חוזה בעידן הקורונה.

5. ניהול משא ומתן בתום לב

יש לנהל משא ומתן בתום לב מול הצד השני בדבר שינוי החוזה והתאמתו, ולנסות להגיע בתום לב להסכמות בהן "זה נהנה וזה לא חסר", או דרך דוקטרינת "ביצוע בקירוב".

סיכום

משבר הקורונה יצר אתגרים חסרי תקדים בעולם החוזים העסקיים. המפתח להתמודדות מוצלחת עם אתגרים אלה טמון בהבנה מעמיקה של הכלים המשפטיים הקיימים, בשילוב עם גישה מעשית ובוגרת המבוססת על תום לב ושיתוף פעולה.

העקרונות המרכזיים שיש לזכור:

• בחינה מקיפה – כל מקרה דורש בחינה ייחודית של סוג ההתקשרות והנסיבות הספציפיות
• קריאה קפדנית של החוזה – רבים מהפתרונות מצויים בתוך ההסכם עצמו
• הבנת מגבלות הדין – דיני הסיכול אינם "פטיש קסמים" שפותר כל בעיה כלכלית
• שיתוף פעולה – התאמת החוזה במשותף עדיפה על סכסוך משפטי ממושך
• יעוץ מקצועי – המורכבות המשפטית מחייבת ליווי של יועץ משפטי מנוסה

בסופו של דבר, המשבר מלמד אותנו כי גמישות, הבנה הדדית ותום לב הם הכלים החשובים ביותר לשמירה על יחסים עסקיים בריאים גם בעתות משבר.

---

הערה משפטית: המידע המוצג במאמר זה הוא למטרות הסברה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי מותאם למקרה הספציפי שלכם, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום.

---

מקורות ולקריאה נוספת:

1. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970
2. ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ
3. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973
4. משפטים – כתב העת האוניברסיטאי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית