דלג לתוכן 
בעידן הרשתות החברתיות ותרבות הסלבריטאים, נדמה לעיתים שהזכות לפרטיות של אנשי ציבור הפכה לנחלת העבר. אולם פסק דין חשוב שניתן לאחרונה בבית המשפט מבהיר: גם מפורסמים זכאים לשלוט במידע הנחשף עליהם. כך במקרה של הידוענית והדוגמנית אדל בספלוב נגד חברת שידורי קשת.
מה קרה בפרשת אדל בספלוב?
אדל בספלוב, ידוענית ודוגמנית ישראלית, הגישה תביעה נגד חברת שידורי קשת לאחר שכתבת מטעם אתר "מאקו" פרסמה ידיעה על הריונה – בניגוד מוחלט לבקשתה המפורשת.
הסיפור התחיל כאשר הכתבת פנתה לאדל לפני הפרסום בניסיון לאמת את הידיעה. במהלך השיחה, דרשה אדל באופן חד משמעי שהידיעה לא תפורסם. למרות זאת, החליטו באתר "מאקו" לפרסם את הכתבה "על אפה ועל חמתה" של אדל.
בעקבות הפרסום הלא מורשה, הגישה אדל תביעה בגין פגיעה בפרטיותה, אשר התקבלה במלואה על ידי השופט גיא הימן מבית המשפט השלום בתל-אביב.
הקביעות המשפטיות החשובות
הזכות לפרטיות – גם עבור מפורסמים
בית המשפט קבע בבירור כי הזכות לפרטיות היא "מיסודות-כוחו של אדם לשלוט בחייו ובייחוד במידע שעל אודותיו". זכות זו מתממשת באמצעות "עקרון ההסכמה" – כאשר נעשה שימוש במידע בניגוד להסכמת האדם, מדובר בפגיעה בפרטיות.
דחיית הטענות של "מאקו"
אתר "מאקו" ניסה להתגונן בשלוש טענות מרכזיות, שכולן נדחו:
1. טענת הפרסום המוקדם "מאקו" טענו שאדל כבר "רמזה" על הריונה ברשתות החברתיות. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי:
- תוסף התזונה להריון שצולם ברקע לא היה שלה אלא של חברתה
- הסרטון בבגד ים לא נועד לחשוף את ההריון
2. טענת השליטה במידע למטרות רווח הנתבעים טענו שמה שהרגיז את אדל היה איבוד השליטה על פרסום החדשות עליה למטרות רווח. בית המשפט קבע כי אדם רשאי לוותר על פרטיותו לפי רצונו, אפילו למטרת רווח, והעובדה שהוא עתיד לעשות כן לא מכשירה פרסום שכזה.
3. טענת ויתור כללי על פרטיות "מאקו" טענו שמכיוון שאדל משתפת את הציבור בחייה, היא ויתרה על פרטיותה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע בחדות כי פרסומים אישיים של ידוען בעניין אחד אינם מפקיעים ממנו את זכותו לפרטיות בעניין אחר.
אין הגנה של עיתונאות אחראית
למרות שהמידע שפורסם היה נכון ונעשה בו תחקיר, בית המשפט דחה את הגנת העיתונאות האחראית. השופט קבע כי הפרסום:
- אינו בעל חשיבות ציבורית
- אינו עולה לכדי מקצוענות עיתונאית מתחייבת
- אינו מידתי – הנזקים שגרם עולים על התועלת
- אינו משרת תכלית ראויה
הריון – תחום רגיש במיוחד לפרטיות
אחד ההיבטים החשובים בפסק הדין הוא ההכרה בכך שמידע על הריון הוא רגיש במיוחד מבחינת הפרטיות. השופט קבע:
"דבר-היריון הוא מגרעינה של הזכות לפרטיות. הוא יורד אל שורשיה. מעטים כמותו ענינים, המצויים קרוב ללבה של הזכות לפרטיות… ההיריון כרוך בנימי-הנפש ובמרכיבי-הגוף."
על כן, נדרש טעם טוב במיוחד להפרת הזכות לפרטיות בנוגע להריון. צורך ציבורי "רכילותי" שבסיסו סיפוק סקרנות אינו עומד בקריטריון זה.
הפיצוי: 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק
בית המשפט פסק לטובת אדל פיצוי של 50,000 ₪ – הסכום המקסימלי הקבוע בחוק הגנת הפרטיות עבור פגיעה ללא הוכחת נזק.
השופט הסביר כי הסכום המלא ניתן כדי:
- לשקף את החשיבות העקרונית של הזכות לפרטיות
- להרתיע מפני הפרות עתידיות
- לבטא את הנזק הלא ממוני שנגרם לאדל
משמעות הפסיקה למפורסמים ולכלי התקשורת
פסק הדין בעניין בספלוב מבהיר כמה עקרונות חשובים:
למפורסמים:
- זכות לפרטיות סלקטיבית: שיתוף מידע בתחום אחד לא מהווה ויתור כללי על פרטיות
- שליטה בעיתוי הפרסום: הזכות לבחור מתי ואיך לחשוף מידע אישי
- הגנה מוגברת על מידע רפואי: במיוחד הריון ובריאות
לכלי התקשורת:
- הסכמה היא חובה: גם אם המידע נכון, פרסום ללא הסכמה יכול להוות פגיעה בפרטיות
- לא כל מה שמעניין הוא חשוב: סקרנות ציבורית לא מצדיקה פגיעה בפרטיות
- מחיר כלכלי: פיצויים של עד 50,000 ₪ לכל הפרה
סיכום
פרשת אדל בספלוב מהווה אבן דרך חשובה בהגנה על זכויות הפרטיות בעידן הדיגיטלי. הפסיקה מבהירה שגם אנשי ציבור זכאים לשלוט במידע הנחשף עליהם, ושכלי התקשורת חייבים לכבד את הבחירות שלהם.
המסר ברור: פרטיות היא זכות יסוד שלא מתבטלת עם הפיכתו של אדם למפורסם. זהו עקרון חשוב שיש לו השלכות רחבות על היחסים בין הציבור, כלי התקשורת ואנשי הציבור בישראל.
מקורות נוספים לקריאה:
