דלג לתוכן 
בעולם המשפט הישראלי מתקיים ויכוח מתמשך סביב היקף החסינות הניתנת לעורכי דין בהליכים משפטיים. מצד אחד – הצורך בחופש ביטוי שיאפשר ייצוג מיטבי, ומהצד השני – החשש מפגיעה בכבוד המקצוע ובשמם הטוב של צדדים אחרים. במאמר זה נבחן הצעה חדשנית לתיקון חוק איסור לשון הרע שמטרתה למצוא את האיזון הנכון.
הזכות לשם טוב מול חופש הביטוי
חוק איסור לשון הרע נועד להגן על הזכות לשם טוב – זכות יסוד המהווה חלק אינטגרלי מכבוד האדם ומהמשטר הדמוקרטי. אולם זו אינה זכות מוחלטת, ולעיתים היא מתנגשת עם זכויות אחרות כמו חופש הביטוי.
במקרים מסוימים, למרות שפרסום עשוי להיחשב לשון הרע, הוא עדיין מוגן מפני תביעה בשל אינטרסים שהמחוקק ראה לנכון להגן עליהם. אחת מהחסינויות החשובות היא זו הניתנת לעורכי דין.
החסינות הנוכחית של עורכי דין
על פי החוק הנוכחי, "פרסום על ידי בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון" נחשב לפרסום מותר. המטרה היא לאפשר לעורכי דין להתבטא בחופשיות במהלך הליכים משפטיים, מבלי לחשוש מתביעות עתידיות.
הרציונל מאחורי החסינות
החסינות נועדה:
- למנוע גורם מצנן על התבטאויות במסגרת הליך משפטי
- להגן על האינטרס הציבורי בניהול תקין של הליכים
- למנוע שרשרת התדיינויות – מצב שבו כל משפט יוביל למשפטים נוספים
התפתחות היסטורית: כיצד הגענו לחסינות מוחלטת?
השלבים בחקיקה
1965 – החוק המקורי כאשר נחקק חוק איסור לשון הרע לראשונה, עורכי דין לא קיבלו חסינות כלל.
ועדת ויתקון (1966) לאחר פחות משנה מחקיקת החוק, מינה ראש הממשלה ועדה בראשות השופט אלפרד ויתקון לבדיקת סעיפי החוק. הועדה המליצה על שני שינויים מהותיים:
- הוספת חסינות לעורכי דין – שלא הייתה במקור
- ביטול התנאי המגביל – נמחקו המילים "לצורך הדיון ובקשר אתו"
תוצאת השינויים: חסינות מוחלטת לכל אמירה של עורך דין תוך כדי דיון, גם אם היא שקרית ונאמרה בזדון.
השינוי הדרמטי במקצוע עריכת הדין
המספרים מספרים את הסיפור
- 1960: 2,303 עורכי דין בישראל
- 1970: 4,853 עורכי דין (הכפלה תוך עשור)
- תחילת שנות התשעים: כ-11,000 עורכי דין
- היום: כ-80,000 עורכי דין
ההשלכות של הגידול
הגידול הדרמטי במספר עורכי הדין הוביל לתופעות בעייתיות:
- תחרות אגרסיבית בין משרדי עורכי דין
- רמיסת כללי אתיקה במטרה להשיג עבודה
- פגיעה בכבוד המקצוע ובמעמד עורכי הדין
- התבטאויות קשות וחסרות בסיס כלפי "חברים למקצוע"
הבעיות בחסינות המוחלטת הנוכחית
פגיעה בכבוד המקצוע
מתן חסינות מוחלטת מאפשר לעורכי דין להשתמש בבית המשפט כ**"במה להטלת רפש"**, תוך הפרת כבוד המקצוע וחובת ההתנהגות הראויה.
פגיעה בצדדים זריםלהליך
החסינות הנוכחית מגינה גם על התבטאויות כלפי:
- עורכי דין אחרים
- אנשים שאינם צד להליך כלל
- עדים ובעלי עניין אחרים
יצירת אי-צדק
מצב שבו עורך דין יכול להאשים עמיתו ב**"טענות שווא וכזב"** ללא תוצאות מיידיות, בעוד שהנפגע חייב להמתין לתהליך משמעתי ארוך, במהלכו כבר ייפגע שמו הטוב.
ההצעה לתיקון החוק
העקרונות המנחים
- איזון מחודש בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב
- הבחנה בין סוגי התבטאויות – הגנה על טיעונים לגיטימיים מול מניעת התבטאויות מיותרות
- שמירה על כבוד המקצוע ועל תקינות ההליך המשפטי
השינוי המוצע
הצעת התיקון מבקשת לצמצם את החסינות הניתנת לעורכי דין, תוך הבחנה בין:
התבטאויות שיוסיפו ליהנות מחסינות מלאה:
- טיעונים נגד בעלי דין בהליך
- טענות הרלוונטיות ישירות לדיון
- התבטאויות בתום לב למען הלקוח
התבטאויות שהחסינות עליהן תצומצם:
- אמירות של עורכי דין זה כלפי זה
- התבטאויות כלפי מי שאינו צד להליך
- תגובות שאינן רלוונטיות לדיון
הטיעונים בעד התיקון
שמירה על כבוד המקצוע
"על עורך הדין מוטלת חובה לשמור על כבוד המקצוע, ולנהוג בדרך ארץ כלפי כל הצדדים לדיון"
החסינות המוחלטת מאפשרת התנהלות שפוגעת בכבוד המקצוע ובאמון הציבור בו.
הגנה על צדדים חפים מפשע
הדרישה ללשון מאופקת ועניינית אינה באה למנוע מעורך הדין להעלות טענות לגיטימיות, אלא לחייב אותו לעשות זאת בהילום את מקצוע עריכת הדין.
יעילות המערכת המשמעתית
המצב הנוכחי מוביל ל**"שטף תלונות"** במערכת המשמעתית, אשר אינה יכולה לתת מענה מהיר ויעיל לפגיעות בשם הטוב.
הטיעונים נגד התיקון
החשש מגורם מצנן
יש החוששים שצמצום החסינות יביא לכך שעורכי דין יהססו להעלות טענות לגיטימיות מחשש לתביעות.
עומס על מערכת המשפט
התרת תביעות לשון הרע נוספות עשויה להוביל לעומס נוסף על מערכת המשפט.
קושי בהגדרת הגבולות
השאלה המורכבת היא איך בדיוק להגדיר מה רלוונטי לדיון ומה לא.
דוגמאות מהפסיקה
בית המשפט העליון קבע בעבר כי החסינות חלה על "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים" – הגדרה רחבה מאוד שמאפשרת התבטאויות קיצוניות.
במקביל, נקבע גם כי "מן הפרקליט המתדיין נדרשת יותר אחריות, מתינות ושיקול הלשון" – עקרון שלא תמיד מוטמע בפועל.
השלכות של התיקון המוצע
יתרונות צפויים
- שיפור כבוד המקצוע והאמון הציבורי בו
- הגנה טובה יותר על שמם הטוב של צדדים אחרים
- עידוד התנהגות אתית בקרב עורכי דין
- צמצום ההתבטאויות המיותרות בבתי המשפט
סיכונים אפשריים
- גורם מצנן על טיעונים לגיטימיים
- עלייה במספר התביעות נגד עורכי דין
- קושי ביישום וקביעת הגבולות המדויקים
מבט השוואתי – מה קורה בעולם?
במדינות רבות קיימת חסינות מוגבלת לעורכי דין, הכוללת איזונים דומים לאלו המוצעים בהצעת התיקון הישראלית. זה מוכיח שאפשר לשמור על יעילות ההליך תוך הגנה על כבוד המקצוע.
סיכום והמלצות
הצעת התיקון לחוק איסור לשון הרע מעלה שאלות מהותיות על האיזון הנכון בין ערכים חשובים. הגידול הדרמטי במספר עורכי הדין והתחרות הקשה ביניהם מחייבים עדכון של הכללים שנקבעו בתקופה שונה לחלוטין.
העקרונות להתיקון נבון:
- שמירה על החופש הלגיטימי של עורכי דין לטעון למען לקוחותיהם
- צמצום החסינות על התבטאויות שאינן רלוונטיות לדיון
- הבחנה ברורה בין סוגי התבטאויות שונים
- שמירה על כבוד המקצוע ועל תקינות ההליך
השאלה היא לא האם לשנות, אלא איך לשנות באופן מאוזן שישמור על היתרונות של החסינות הנוכחית תוך פתרון הבעיות שהיא יוצרת.
החברה הישראלית זכאית למערכת משפט שבה עורכי הדין פועלים ברמה מקצועית גבוהה, תוך כיבוד זכויותיהם של כל הצדדים המעורבים. הצעת התיקון מהווה צעד חשוב בכיוון זה.
מקורות נוספים לקריאה:
